חוק האנג'לים

חוק האנג'לים

מי שעוקב אחרי תוכניות ומוספי כלכלה, אחרי אתרי אינטרנט או מגזינים שעוסקים בהייטק וכן אחרי מהדורות החדשות השונות, שמע בוודאי לא פעם את הביטוי "אנג'לים". זה ביטוי מוכר בעולם ההשקעות וההייטק, עד כדי כך שאפילו יש חוק על שמם.

אנג'לים אלה אנשים שבוחרים להשקיע בחברות הייטק צעירות, סטארטאפ כפי שאנחנו מכירים (ובתרגום לעברית, חברות הזנק). מדובר על משקיעים יחידים שאינם מגיעים מבתי השקעות ומקומות כגון אלה, אשר בוחרים להשקיע חלק מכספם בחברות צעירות וקטנות, מתוך כוונה לאפשר להם להתבסס ולהפוך לחברות יציבות, חזקות ומובילות.

בשנת 2011 החליטה הממשלה, במסגרת תוכנית כלכלית לאותה שנה, לייצר את סעיף 20 שהוא חוק האנג'לים. מטרתו היא לעודד קידום תעשיות עתירות ידע באמצעות מתן תמריצים למשקיעים בודדים בחברות צעירות.

הרעיון היה, במקום שאותן חברות יצטרכו לפנות לבתי השקעות וגורמים ממוסדים, אשר הרבה פעמים נוקטים בגישה שמרנית ואינם מוכנים להשקיע בחברות כאלה או שהם בוחרים להשקיע אך בכך הם כובלים במידה מסוימת את בעלי החברה לתנאים שלהם, אזי שהמדינה ביקשה לעודד משקיעים יחידים, פרטיים לבצע השקעות כאלה, באמצעות הטבות בחוק, כך שכל השקעה במחיר ופיתוח תיחשב כהוצאה מוכרת. אותם משקיעים יכולים לרכוש מניות וזה ייחשב להם כהוצאה עסקית מוכרת לכל דבר.

צריך להבין שני דברים בהקשר של אנג'לים, הראשון הוא, כלכלה מתבססת, במיוחד בימינו, בין היתר על כך שמשקיעים בודדים, בעלי עניין, מוכנים להשקיע בחברות צעירות וקטנות, מתוך הנחה שהמוצר או השירות שהם מספקים יכול להצליח בשוק. משקיעים כאלה הרבה פעמים ינקטו בגישה פחות שמרנית מאשר בתי השקעות, בוודאי, אם הם בעצמם היו בעבר בעלי חברות כאלה.

הדבר השני שצריך להבין הוא, בלי אותן השקעות, חברות סטארטאפ רבות לא יצליחו לגייס כספים, בוודאי לא בשוק הישראלי שהוא שוק קטן ממילא, שכמות ההון שיש בו מוגבלת, וכן היכולת להביא משקיעים זרים להשקיע בחברות קטנות, היא לא גבוהה. לכן יש צורך להיעזר באנג'לים מקומיים שיעשו זאת. המדינה נרתמה לשם כך, על מנת לבצע את התהליך בצורה הרבה יותר משתלמת עבורם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *